קבל 3 הצעות ביטוח רכב מ3 חברות ביטוח לקבלת הצעת מחיר לחץ כאן

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975 (נכנס לתוקפו ב 1976) – חוק הפלת"ד. חוק זה  הביא לשינוי בתחום הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים בישראל. מטרתו – להביא לפיצוי נאות פגיעות שאינן בגדר רכוש, ובכלל זה- פגיעות גוף. עד לאכיפת חוק זה, נפגעי תאונות דרכים לא זכו כלל לפיצוי בגין הסבל, או שזה היה חלקי. חוק זה שינה את האחריות אשר מוטלת על נהגים אשר גרמו לתאונות, ללא קשר לסיבת התאונה או לגורמיה ולרשלנותו של הנהג הפוגע כמו גם הנפגע.

היסודות המרכיבים את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
מה שעומד מאחורי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא – פיצוי מהיר (אך חלקי) בגין כל נזק גוף שנגרם כתוצאה מתאונות דרכים. החוק בא לידי ביטוי דרך המערכת המשפטית המכוונת להגדיר את הנהג הפוגע כגורם לתאונה, בין אם "התרשל" או בין אם היה בו יסוד כוונה תחילה לגרימת הנזק. על- ידי ויתור על יסוד האשמה מתקצר זמן ההמתנה מקרות התאונה ועד ליום פסק הדין. החוק הורחב כדי לאפשר גם לצד שלישי שנפגע מן התאונה לקבל את פיצויו ובמהרה גם אם לנהג הפוגע לא היה הביטוח לכך. גם במקרים בהם הנהג הפוגע אינו ידוע ("פגע וברח"), או שאין בידו ביטוח רכב תקף או שהינו מחוסר אמצעים לשלם לנפגעים (וכאן קרנית נכנסת לפעולה).

מי אינו זכאי לקבל פיצויים על פי החוק ?
מי שאינו זכאי לפיצויים על פי החוק הוא זה שגרם לתאונה במתכוון (כאשר הוכח בטענה), מי שנהג ברכב ללא רשותו של בעל הרכב, וכן הנהג וכל נוסעי הרכב שביודעין הצטרפו למרות שידעו כי אין לו רישיון לנהוג בו (למעט רישיון אשר פג תוקפו), מי שהרכב שימש או סייע לו לביצוע פשע, מי שנהג ברכב ללא ביטוח – או שהיה ביטוח שלא הקיף את שימושו- וכן בעל הרכב עצמו, אשר אפשר לנהג לנהוג ללא ביטוח (בין אם היה או לא היה ברכב בזמן קרות האירוע).
למידע על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, השאירו את פרטיכם בדף צור הקשר ונחזור אליכם מידית