|
ההיסטוריה של ביטוח חובה בארץ
עד לפני שנות השבעים במדינת ישראל, מי שהיה מעוניין לתבוע החזרי ביטוח שיכסו את התשלומים בתאונת דרכים – היה תובע את חברת הביטוח הפרטית שלו, אילו היה אחראי לעשות פוליסת ביטוח מתאימה מבעוד מועד. בשנת 1970 נכנסו לשימוש תקנות ביטוח רכב מנועי, שכללו הגדרות אודות כלי הרכב המנועיים שנכללים בביטוח חובה לרכב, וקבעו כי ביטוח חובה הוא ביטוח שעל פי החוק כל נהג ונהגת חייבים בו, כלומר – יכול להיות ביטוח חובה בודד ברכב ובו נכללים כל אותם הנהגים הקבועים שמשתמשים ברכב, ומי שלא עשה כן מאז עבר עבירה פלילית.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
בשנת 1975, נכנס חוק אשר אינו דורש אחריות לתאונה כזו או אחרת. במידה וישנם נפגעים בגוף – אלו אמורים לפנות דרך תביעת הביטוח רכב לחברת הביטוח על מנת לקבל פיצויים, ללא צורך לגלות מי היה האשם בתאונה. החוק מגדיר מה מסגרת הביטוח, גבולות הטריטוריה הגיאוגרפית שבה הוא תקף, ומפרט את ההחזרים השונים עבור אותם נפגעים: כיסוי על אובדן כושר עבודה, כיסוי על אשפוז, שיקום או החסרה של ימי עבודה.
התפתחות תחוקתית של ביטוח רכב חובה
לאורך כשלושה עשורים, נהגים ובעלי רכבים היו משלמים לסוכן ביטוח עבור הביטוח לכלי הרכב שברשותם, והלז היה מוצא את חברת הביטוח הנוחה ביותר, או לפחות את פוליסת הביטוח המתאימה עבור הלקוח בביטוח מקיף, וחברת אבנר הייתה מבטחת בביטוח חובה בסכום אחיד. לקראת שנות ה- 2000 הופעלה רפורמה חדשה.
הרפורמה בביטוח רכב
עוד לפני שנדבר על הרפורמה הנוספת בתחום ביטוחי הרכב, נספר כי הרפורמה שבתחילת שנות האלפיים הפכה את הקערה או את הכיס על פיהם, ואפשרה לנהגים לשלם כפי מידת זהירותם על הכביש (ביחס הפוך למידת הזהירות).
לפרטים נוספים על היסטוריה של ביטוח חובה בארץ, השאירו את פרטיכם בדף צור הקשר ונחזור אליכם מידית |
|
.gif)
